הבשורה על-פי מרקוס 11

Habrit Hakhadasha/Haderekh

יא כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית-פגי ובית-עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר:

² "לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שמעולם לא רכבו עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. ³ אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו, 'אדוננו זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם.'"

שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם: "מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?"

⁶ התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר.

⁷ הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח. ⁸ רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך.

⁹ הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא: "הושע-נא! ברוך הבא בשם ה'! ¹⁰ תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע-נא במרומים!"

¹¹ כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית-המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית-עניה.

¹² למחרת בבוקר, בעזבם את בית-עניה, היה ישוע רעב. ¹³ הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה.

¹⁴ ישוע קילל את התאנה ואמר: "מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!"" והתלמידים שמעו זאת.

¹⁵ הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית-המקדש. הוא החל לגרש משם את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים, ¹⁶ ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש.

¹⁷ ישוע פנה אל הקהל הנדהם: "כתוב בכתבי-הקודש^[a]: 'ביתי הוא בית תפילה ייקרא לכל העמים.' אולם אתם הפכתם את בית האלוהים למאורת גנבים!" ¹⁸ ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד.

¹⁹ באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר. ²⁰ בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי. ²¹ פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר: "ראה, רבי- העץ שקיללת התייבש לגמרי!"

²² "פשוט האמינו באלוהים, אמר ישוע. ²³ "אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם. ²⁴ דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו! ²⁵ אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם. ²⁶ אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!" בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית-המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס: "באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?"

²⁹ "אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי," השיב ישוע. ³⁰ "אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על-ידי אלוהים או על-ידי בני-אדם?" ³¹ הם התייעצו ביניהם: "אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. ³² אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי הוא מאמין שיוחנן היה נביא שנשלח על-ידי אלוהים."

³³ לאחר התייעצות ממושכת השיבו הזקנים: "איננו יכולים לענות לך, מפני שאיננו יודעים את התשובה."

על כן השיב להם ישוע: "אם כן, גם אני לא אענה על שאלתכם."