אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי 10

Habrit Hakhadasha/Haderekh

י אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה-דרך, וכולם חצו בשלום את ים-סוף. ² כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם. ³ הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה' בדרך על-טבעית, ⁴ ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח! ⁵ למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר.

⁶ מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים, ⁷ ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב.

⁸ אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה' הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד! ⁹ אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני-ישראל, כי ה' שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם. ¹⁰ אל תתלוננו, כמו בני-ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם.

¹¹ כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך.

¹² לכן היזהרו! מי שחושב: "לי זה לא יכול לקרות!" – שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל. ¹³ אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד. ¹⁴ לכן, אחים יקרים, התרחקו מכל עבודת אלילים.

¹⁵ אנשים נבונים אתם; שפטו בעצמכם אם אני צודק או לא: ¹⁶ כאשר אנו מברכים על היין בסעודת-האדון, האם אין זאת אומרת שלכל השותים יש חלק בברכה שבדם המשיח? וכאשר אנו בוצעים את הלחם, האין זאת אומרת שכל הנוטל פרוסה לוקח חלק בברכות שבגוף המשיח? ¹⁷ אנחנו, הרבים, מהווים גוף אחד, כי לכולנו יש חלק בלחם האחד שבצענו. ¹⁸ גם היהודים הלוקחים חלק באכילת הקורבנות מתאחדים במעשה זה.

¹⁹ איני מנסה לומר שעובדי האלילים מקריבים קורבנות לאלילים, ושלקורבנות יש ערך ממשי. ²⁰ אני מנסה לומר לכם שעובדי האלילים מקריבים את קורבנותיהם לשדים, ואיני רוצה שאיש מכם יתחבר עם השדים. ²¹ אינכם יכולים להשתתף בסעודת האדון ובסעודת השטן גם יחד.

²² מדוע אתם מנסים לעורר את זעמו של אלוהים? האם אתם חזקים ממנו? ²³ אתם אומרים "מותר לעשות הכול", אבל לא הכול טוב בשבילכם. אתם אומרים "מותר לעשות הכול", אך לא הכול מועיל. ²⁴ אל תחשבו רק על עצמכם; חשבו גם על אחרים ועל מה שטוב בשבילם.

²⁵ אזי מותר לכם לאכול כל בשר שנמכר לכם בשוק מבלי לעורר שאלות של מצפון. ²⁶ הלא האדמה וכל טובה שייכים לה', והכול נברא להנאתכם.

²⁷ אם אדם לא-מאמין מזמין אותך לארוחה, היענה להזמנה (אם אתה רוצה), אכול כל מה שמוגש לפניך ואל תשאל שאלות של מצפון. ²⁸ אבל אם מישהו יזהירך מראש שאוכל זה הוקרב לאלילים, אל תאכל אותו! למען האיש שהעיר את תשומת לבך ולמען מצפונו. ²⁹ במקרה כזה רגשותיו חשובים משלך.

אל תאמר: "מדוע עלי להתחשב ברגשותיהם של אחרים, ³⁰ בשעה שאני יכול להודות לאלוהים על המזון וליהנות ממנו? מדוע עלי להניח למישהו לקלקל את הנאתי רק משום שהוא חושב כי טעות בידי?" ³¹ מפני שכל מה שאתה עושה, שותה או אוכל צריך להיעשות למען כבוד אלוהים.

³² לכן אל תהיה מכשול לאיש: ליהודי, לגוי או למאמין המשיחי. ³³ גם אני נוהג כך. אני משתדל לא לפגוע באיש, אלא לעשות מה שמוצא-חן בעיני אחרים ולא בעיני; איני מבקש את טובתי אלא את טובת אחרים, מתוך רצון שייוושעו.