האגרת אל-העברים 11

Habrit Hakhadasha/Haderekh

יא מהי אמונה? אמונה היא ביטחון מלא בדברים שלהם אנו מקווים, ומצב שבו אנו משוכנעים במציאותם של דברים שאיננו יכולים לראותם. ² אבותינו זכורים לטובה בשל אמונתם הגדולה באלוהים. ³ על-ידי אמונה באלוהים אנו מקבלים את העובדה שהעולם כולו נברא בפקודת ה', אשר ברא את כל מה שאנו רואים מדברים בלתי-נראים.

⁴ הבל – בשל אמונתו הביא הבל לה' קורבן טוב מזה של קין. כאשר קיבל ה' את מנחתו של הבל העיד למעשה שהבל צדיק בעיניו. למרות שהבל מת לפני שנים רבות יכולים אנו עדיין ללמוד ממנו שיעור באמונה.

⁵ חנוך – בזכות אמונתו של חנוך העלה אותו אלוהים לשמים בלי שימות. חנוך נעלם לפתע מן העולם הזה, מפני שאלוהים לקחו. עוד לפני שעלה חנוך לשמים נאמר עליו שמצא חן בעיני אלוהים. ⁶ בלי אמונה לא תוכל למצוא-חן בעיני אלוהים. מי שרוצה להתקרב לאלוהים חייב להאמין שיש אלוהים, ושהוא גומל למחפשים אותו באמת.

⁷ נוח – מתוך אמונה ציית נוח לאזהרת אלוהים בדבר העתיד להתרחש. אף כי לא היה סימן למבול האמין נוח לה', ובלי לבזבז זמן בנה תיבה כדי להציל את בני-משפחתו. אמונתו של נוח באלוהים הייתה ניגוד מוחלט לחוסר-האמונה של בני דורו בעולם. נוח מצא-חן בעיני אלוהים בזכות אמונתו.

⁸ אברהם – כאשר ציווה ה' על אברהם לעזוב את מולדתו וללכת לארץ שהבטיח לו, ציית אברהם לה' מתוך אמונתו בו. הוא נשמע לה' למרות שלא ידע לאן אלוהים מוביל אותו. ⁹ מתוך אמונתו בה', גם לאחר שהגיע אברהם אל ארץ ההבטחה חי בה כזר וכנכרי; הוא גר באוהלים, כמו יצחק ויעקב שקיבלו אותה הבטחה. ¹⁰ כי אברהם המתין בסבלנות ובביטחון שה' יביאו אל העיר שאלוהים מתכנן ובונה. ¹¹ שרה – גם שרה האמינה בה' ולכן, למרות שהייתה זקנה מאוד, העניק לה אלוהים את היכולת הפיזית ללדת את בנה. ¹² וכך, מאב שהיה זקן מכדי להוליד אפילו בן אחד, נולד עם שלם שמספרו ככוכבי השמים וכגרגירי החול שעל שפת הים.

¹³ כל אנשי האמונה שציינתי לעיל מתו לפני שזכו לראות את התגשמות כל הבטחות ה', אך הם ראו את התגשמותן בעתיד ושמחו על כך, שכן הודו כי ביתם האמיתי אינו בעולם הזה, וראו את עצמם כזרים שנמצאים בעולם הזה. ¹⁴ מדבריהם משתמע שציפו לארץ מושב. ¹⁵ אילו הצטערו לעזוב את הארץ שממנה יצאו, הייתה להם אפשרות לשוב אליו, ¹⁶ אך הם לא רצו לשוב; נפשם יצאה אל הבית השמימי. עתה אלוהים אינו מתבייש להיקרא אלוהיהם, שהרי הכין להם עיר בשמים.

¹⁷ גם כאשר ניסהו ה' בטח בו אברהם והאמין להבטחותיו, ומשום כך היה מוכן להקריב את בנו יחידו. ¹⁸ אכן, אברהם היה מוכן להקריב את יצחק אשר דרכו הבטיח לו אלוהים צאצאים רבים. ¹⁹ אברהם האמין שאילו מת יצחק היה אלוהים משיב אותו לתחייה – וזה אכן מה שקרה, כי לגבי אברהם נועד יצחק למוות, אך ה' השיב לו את חייו. ²⁰ יצחק, יעקב ויוסף – מתוך אמונה ידע יצחק שאלוהים יברך את שני בניו, יעקב ועשו. ²¹ כאשר הזדקן יעקב ועמד למות ברך מתוך אמונה את שני בני יוסף, והשתחווה על ראש המטה. ²² כשעמד יוסף למות הוא דיבר מתוך אמונה על העובדה שאלוהים יוציא את בני-ישראל ממצרים. יוסף לא הטיל ספק בדבר, ולכן השביע את בני-ישראל שייקחו עמם את עצמותיו בצאתם ממצרים.

²³ עמרם ויוכבד – גם להורי משה הייתה אמונה גדולה. בראותם שאלוהים ברכם בילד מיוחד, האמינו שה' יכול להצילו מגזר-דין המוות שהוציא פרעה. משום כך הם לא פחדו מהמלך והסתירו את משה שלושה חודשים.

²⁴ משה – כאשר גדל משה הוא סירב, מתוך אמונתו באלוהים, להיקרא בנו של בת-פרעה.

²⁵ הוא העדיף להשתתף בסבל עמו, עם אלוהים, על-פני תענוגות החטא. ²⁶ משה חשב שמוטב לסבול לשם המשיח, מאשר ליהנות מאוצרות מצרים, כי משה נשא את עיניו אל הגמול שעמד אלוהים להעניק לו.

²⁷ מכיוון שמשה בטח באלוהים הוא לא פחד מזעם פרעה והוציא את בני-ישראל ממצרים, בשאבו כוח וגבורה מהאלוהים הבלתי-נראה. ²⁸ מתוך אמונה ציווה משה על בני-ישראל לשחוט שה בפסח הראשון, ולהתיז את דמו על המשקוף ועל המזוזות, כדי שמלאך ה' יפסח על בתיהם בצאתו להכות את המצרים במכת בכורות.

²⁹ בני-ישראל – מתוך אמונתם באלוהים חצו בני-ישראל את ים-סוף כאילו היה יבשה, ואילו כשניסו המצרים לחצותו – טבעו. ³⁰ מכוח האמונה נפלו חומות יריחו לאחר שבני-ישראל צעדו סביבן שבעה ימים.

³¹ רחב – בזכות אמונתה באלוהים לא הושמדה רחב הזונה יחד עם בני-עירה שמרדו בה', משום שאספה אל ביתה את המרגלים, העניקה להם מחסה ועזרה להם להימלט מרודפיהם.

³² הזקוקים אתם לדוגמאות נוספות? קצר הזמן מלספר על אמונתם של גדעון, ברק, שמשון, יפתח, דוד, שמואל, וכל שאר הנביאים. ³³ הודות לאמונתם באלוהים אנשים אלו כבשו ממלכות, השליטו צדק, אישרו את אמיתות הבטחות ה', ניצלו מגוב-אריות ³⁴ ומלהבות אש. היו מהם שבזכות אמונתם ניצלו ממוות בחרב, אחרים התחזקו לאחר שנחלשו או חלו, היו כאלה שעשו חיל במלחמות והביסו צבאות שלמים. ³⁵ היו נשים שבזכות אמונתן באלוהים שבו אליהן יקיריהן מן המתים. אחרים בטחו בה' והעדיפו מוות בעינויים על התכחשות לה', שהייתה מצילה אותם. הם ידעו בביטחון שאלוהים יקים אותם לחיים טובים מאלה. ³⁶ היו כאלה שסבלו לעג, הצלפות שוט, כבילה בשרשראות, מאסר בבור-כלא, מוות בסקילה ואפילו ניסור גופם! לאחרים הובטח חופש אם יתכחשו לאמונתם, וכשסירבו – נרצחו בחרב. לנשארים בחיים לא נותר אלא עור-צאן לגופם. הם נדדו במדבריות ובהרים, הסתתרו במערות ובנקיקי-סלעים, רעבו ללחם ולקו במחלות. העולם לא היה ראוי לצדיקים כאלה!

³⁹ למרות שאמונתם של אנשים אלה הייתה חזקה, ולמרות שבטחו בה' בכל לבם, לא זכה איש מהם בכל מה שה' הבטיח להם. ⁴⁰ מדוע? כי אלוהים רצה שימתינו וישתתפו יחד אתנו בגמול הטוב יותר שהכין למעננו.